לעולם הגיעה טכנולוגיה חדשה. דור חמש או בשמה האחר 5G. זו רשת תדרים סלולרית חדשה שכבר פועלת בכמה מקומות בעולם.
מכיוון שרשת ה 5G עובדת עם תדרים גבוהים בהרבה המשמעות היא שנדרשות הרבה יותר אנטנות ושיהיו קרובות.
באופן טבעי זה מעורר המון חששות מפני כל מיני מפגעים בריאותיים. העינין הוא שאין המון מחקרים בנושא אבל ישנם המון הפחדות ולא כל כך ברור מה מהם אמיתי ומה לא.
הטענה של מי שמתנגד להצבת אינספור האנטנות היא שיש בהן קרינה גבוהה פי כמה מאות, וזאת עוד תוך הקמתן בצפיפות גדולה מאוד של פריסה.
החשש הוא שזה יגרום לתחלואה גבוהה – כאבי ראש כרוניים, סרטן, ומומים.
אז לא נפריך או נוכיח כאן טענות לגבי השאלה – האם יותר אנטנות משמעותן יותר קרינה או האם קרינה לא מייננת מסרטנת או גורמת לתחלואה אחרת או שלא כך הוא, וגם לא נתייחס לטענות המועלות שהפרטיות תפגע כי ה 5G הוא למעשה עוד שלב ביצירת כלא דיגיטלי שבו כל דבר בחיינו יהיה חלק מה"אינטרנט של הדברים", אלא נתמקד רק בדבר אחד – הגוף האנושי שלנו והיכולת שלו לשרוד את כל הקרינה ובכלל את כל מיני המפגעים הקיימים.
ואכן אחת השאלות שנשאלו בספר היא לגבי הגוף שלנו. הגוף שלנו הוא ללא ספק המכונה הכי משוכללת ומופלאה שקיימת. הוא סופג אוויר מזוהם, חשוף לקרינה ומוזן באוכל מעובד ומלא כימיקלים, ובכל זאת הוא מצליח לשרוד.
איך הפלא הזה קורה? מה מאפשר לו להתגבר על כל המזיקים האלה ולהמשיך ולהתקיים, פעמים רבות עד שיבה טובה?
והתשובה המתוקשרת לכך היתה: הגוף הפיזי, האורגניזם הפיזיולוגי, הוא היבט דחוס מאוד של הנשמה ושל הגופים המעודנים שהאדם מחובר אליהם במהלך חייו.
כאשר הבורא ברא את האורגניזם הפיזיולוגי, הוא ברא אותו מתוך גמישות מחשבתית, והוא אפשר לו לעבור תהליכים אבולוציוניים משלו, כדי שהגוף הפיזיולוגי יוכל להתאים לשלבים ההתפתחותיים, למשימות ההתפתחותיות ולאתגרים הספציפיים של בני האנוש בתהליך שלהם.
גופו של האדם הקדמון, שחי לפני אלפים רבים של שנים על פני האדמה, לא היה מסוגל לעמוד באחוז קטן מכמות הרעלים שסופג הגוף האנושי בעולם המערבי המודרני ביום אחד, אך לעומת זאת, הגוף שלו היה בנוי למאמצים פיזיים כבירים שהאדם המודרני לא יכול אפילו לחלום עליהם. הגוף של האדם הקדמון לא היה בנוי לעמוד בסטרס כרוני – בייצור התדיר, השוטף של הורמוני לחץ ובשימור רמת לחץ גבוהה כמעט מסביב לשעון, כפי שקורה באופן שכיח בחיים המודרניים, ומצד שני לא בטוח שהאדם המודרני היה מצליח להתמודד עם סטרס אקוטי, חד פעמי ומרוכז כדוגמת אריה המתפרץ למשרד, כפי שהאדם הקדמון היה מסוגל לו.
כיום הגוף הפיזי שלכם נמצא במצב של התגוננות מתמדת. אם בעבר בתקופת האדם הקדמון, רוב המשאבים הגופניים היו מופנים לחיפוש אחר מזון, כיום האדם המודרני בעולם המערבי אינו עסוק יותר בחיפוש אחר מזון, והמשאבים שהתפנו עוברים כעת לסינון רעלים, כך שעיקר העומס מתרכז באיברים כמו מערכת העיכול, הריאות והכבד. אפילו הדרך של הגוף לייצר מוות כיום השתנתה, והיא נעשית למשל באמצעות מחלת הסרטן, כאשר אצל האדם הקדמון מוות היה נוצר גם על ידי עששת.
הגוף הפיזי הוא ישות גמישה, מתפתחת ומשתנה לאורך האבולוציה, מתוך מחשבה אלוהית שהוא יצטרך לעבור שינויים ולהתאים את עצמו לסביבות המשתנות שהאדם יברא. ואכן, הגוף שלכם מסוגל להתמודד עם זיהומים – בקטריאליים, ויראליים, זיהום של רעלנים בנשימה, במזון וכדומה עד גבול מסוים, ומכיוון שכך, אינכם צריכים בהכרח לשאוף לחיות חיים סטריליים.