על מנת להיות ראש לאריות, לפעמים צריך לעבור קודם דרך להיות – ראש לשועלים…
יש התנסויות בחיים שאין אפשרות לעשות מיד כראש לאריות. אז בהתחלה אתה מתנסה כראש לשועלים. ועם הניסיון צובר תודעה מתאימה.
נניח שמישהו עובד ברשת סופרים מצליחה מאוד בתור אחראי מחלקה. כולם שם בסניף תחרותיים ורציניים מאוד ומבחינת התחושה הפנימית אין לאותו עובד אפשרות להתקדם ולהיות מנהל סניף. זה עבורו אומר להפוך ולהיות – ראש לאריות.
במצב כזה למשל, מה שהוא יכול לעשות זה לעבור למשל לרשת פחות נחשבת אבל לתפקיד טוב יותר, וכך לצמוח מהר תול שהוא בונה תודעה של מנהל ואף תודעת "אני מנהל סניף".
ועכשיו המציאות השתנתה, ומה שבאמת משנה הוא שאותו אדם הנו "מנהל סניף".
האם זה משנה איזה סניף? אולי מעט, אבל התפקיד והאחריות יותר משמעותיים. בתחושה הפנימית שלו הוא יכול לחזור לרשת הראשונה ולומר "אני כבר ניהלתי סניפים… " ולבקש תפקיד דומה. והפעם הוא יכול להיות ראש לאריות.
והדבר נכון גם לכל חלום שאדם רוצה להגשים, בין אם זו התקדמות בעבודה או פיתוח קריירה שניה בזמן שהוא "כבול" לעבודה שמפרנסת אותו.
"לעיתים יש משהו בכניעה שמאפשר על אף נסיגה קצרה וזמנית אפשרות אמיתית לדגור להתפתח מבפנים ורק אז לבצע את השינוי הגדול המיוחל, למשל כשאתה אינך עסוק בחיפוש תפקיד חדש הרי שהרבה מאוד אנרגיות מתפנות בחייך להתפתחות אמיתית וטובה. אתה נשאר פנוי לכמה מאהבותיך…"