אישיות ומבנה נשמתי

אולי לא ידעתם אבל נקודה מעניינת היא שאף אחד מאיתנו לא נולד כלוח חלק.

המדריכים מספרים בספר שכאשר תינוק בא לעולם הוא אינו טבולה רסה. הוא מגיע לתוך קונסטלציית החיים המסוימת עם ההיסטוריה הנשמתית שלו, תקופות החיים הקודמות שלו, והוא ממשיך מאותה נקודה בה הוא עצר בתקופת החיים הקודמת, עם אותן המיומנויות, האיכויות והתכונות שהוא כבר שכלל ופיתח, אבל גם עם הקשיים.

כבר ברגע הלידה יש לתינוק אישיות מסויימת. יש לו מזג מסוים – הוא למשל יכול להיות בעל רגישות יתר או קהה חושים. עם הזמן, האישיות שתתעצב תהיה תוצר קודם כל של המבנה הנשמתי הבסיסי, של חוויותיו מתקופות חיים עתיקות יותר וגם של חוויות הילדות. לדוגמה, אצל אדם שהמבנה הנשמתי שלו דורש הרמוניה, מן הסתם לא תתפתח אישיות אנטגוניסטית, או מתעמתת, או מורדת, או כועסת או אנרכיסטית, אלא האישיות תתאים את עצמה למבנה הנשמתי ההרמוני ותשאף להיות קומוניקטיבית, לשתף פעולה וליצור סביבה הרמוניה בהתנהלות היומיומית שלה עם אנשים ועם עצמה. או שלמשל יכול לבוא לעולם אדם עם מבנה נשמתי אאוטסיידרי, כאשר משהו בנשמה של אותו אדם מורד, כועס ובועט, ואז גם האישיות שלו תהיה כזו.

כלומר האישיות של האדם תואמת למידות הנשמתיות הבסיסיות ממש כמו שתלבושת מתלבשת על הגוף ואכן לרוב האנשים יש אישיות די דומה וללא שינויים קיצוניים במיוחד בין תקופת חיים אחת לתקופת החיים הבאה אחריה, וגם כאשר ישנה התפתחות אזי רואים אותה כהתפתחות הדרגתית לאורך תקופות חיים. למשל אפשר לראות איך אדם שהיה נוקשה מאוד, עקשן, צר אופקים וסגור לאורך מספר תקופות חיים והתנסויות, נפתח יותר ויותר עם הזמן, לומד לקבל יותר ולהגמיש את העמדות שלו, והופך להיות קצת יותר ליברלי וקצת יותר פלורליסטי לחיים. אולם לא ייתכנו קפיצות קוונטיות, ולא ייתכן למשל שבתקופת חיים אחת, אדם יהיה מאוד שמרן ובתקופה אחרת מאוד ליברלי. תמיד יהיה איזשהו חוט מקשר אישיותי בין תקופות חיים.

—

אז איך אנחנו ההורים נוכל ללמוד כבר מהשעות הראשונות שלאחר הלידה על תינוקנו שאך נולד, על חייו הקודמים והמבנה הנשמה שלו? ראשית חשוב לזכור שזה טבעי שלאחר כל לידה ההבנה מתעמקת והאינטואיציה מתחדדת ולא תמיד כל התחושות יהיו ברורות.

אפשר למשל לשים לב לבכי הראשון של התינוק – איך היה הבכי? זעקות שבר? בכי רגוע? אולי הוא בכלל לא בכה עד שהדאיג? (מה שיעיד לימים על הטמפרמנט שלו – האם רגוע או יותר סוער)

איך היתה ההנקה? פשוטה קלה? או קשה ומלווה במאבק?

איך הוא הביט על סביבתו בשעות הראשונות ? האם במבט של איזה כיף שבאתי לעולם או "שמישהו יסביר לי איפה אני ומה אני עושה כאן?"

איך הגיב הגוף שלו? התרגל מהר למזון או שלווה בכאבים של גזים או עצירות?

האם הוא נרדם בלילות בקלות, היה נדרש פשוט להניח בעריסה וזהו? או שהלילות היו "לבנים"  בהרגעה…

האם ההריון היה רצוי או "פנצ'ר"? האם היתה שמחה לאחר גילויו או תחושת אכזבה?

איך עבר ההריון? קל? קשה ומכביד? הריון בסיכון? האם ברוגע או בחרדה?

ואיך היתה הלידה? האם התחילה בצירים או בירידת מים? האם היתה קלה ומהירה או ארוכה ובמצוקה? האם היתה זו לידה טבעית או לידת ואקום או בניתוח קיסרי?

אז שימו לב. חדדו את המחושים שלכם וכך דרך אינספור הרמזים והסימנים תוכלו ללמוד על הנשמה שהצטרפה. אם היא למודת אורחות ארץ או שדווקא "חייזרית" יותר. אם היא זקוקה לזמן רב של הסתגלות או שמכירה את עולם ארץ מלפני ומלפנים. והמשיכו בגילויה ככל שמסעה יתקדם בעולם.